תאימות מאסטר לממשל חכם יותר

בנוף הרגולטורי המורכב של ימינו, ארגונים מתמודדים עם לחץ גובר לאכוף מדיניות ביעילות תוך שמירה על יעילות תפעולית וטיפוח תרבות של אחריות.

ההצטלבות של ציות וממשל הפכה למוקד קריטי עבור עסקים, סוכנויות ממשלתיות ומוסדות ברחבי העולם. ככל שהמסגרות הרגולטוריות משתכללות ובעלי העניין דורשים שקיפות רבה יותר, המנגנונים שבהם משתמשים ארגונים לאכיפת מדיניות קובעים את הצלחתם או כישלונם בעמידה בהתחייבויות הציות. אכיפת מדיניות אפקטיבית אינה עוסקת רק ביצירת כללים - אלא בבניית מערכות חכמות המשתלבות בצורה חלקה עם תרבות ארגונית, תשתית טכנולוגית ויעדים אסטרטגיים.

חקירה מקיפה זו מתעמקת בכוח הטרנספורמטיבי של ניהול ציות אסטרטגי, בוחנת כיצד מסגרות ממשל חכמות יכולות להפוך את אכיפת המדיניות מנטל בירוקרטי ליתרון תחרותי. המסע לקראת שליטה בציות דורש הבנת העקרונות הבסיסיים, מינוף טכנולוגיות מתקדמות וטיפוח חשיבה ארגונית הרואה בציות גורם מאפשר ולא מכשול.

The הקרן לאכיפת מדיניות מודרנית#

מנגנוני אכיפת מדיניות משמשים עמוד השדרה של ממשל ארגוני, ומתרגמים כוונות אסטרטגיות להתנהגויות ניתנות לפעולה. גישות מסורתיות הסתמכו לעתים קרובות במידה רבה על פיקוח ידני, ביקורות תקופתיות ותגובות תגובתיות להפרות. עם זאת, הטרנספורמציה הדיגיטלית שינתה מהותית את הנוף הזה, והציגה אפשרויות לניהול תאימות פרואקטיבי, מונע נתונים ואוטומטי.

אכיפת מדיניות יעילה מתחילה בבהירות המטרה. ארגונים חייבים לבטא לא רק מהי המדיניות שלהם אלא מדוע הם קיימים ואילו תוצאות הם נועדו להשיג. בהירות זו יוצרת את הבסיס לאכיפה משמעותית המהדהדת עם בעלי עניין בכל הרמות. כאשר עובדים מבינים שאמצעי ציות מגנים הן על האינטרסים הארגוניים והן על רווחתם האישית, ההתנגדות פוחתת ושיתוף הפעולה גובר.

הארכיטקטורה של מנגנוני האכיפה חייבת לאזן בין מספר סדרי עדיפויות מתחרים: קפדנות ללא קשיחות, אוטומציה ללא דה-פרסונליזציה ואחריות ללא ניהול מיקרו. ממשל חכם מכיר בכך שאכיפה אינה עוסקת בענישה - אלא ביצירת מערכות שהופכות את הציות לנתיב של הכי פחות התנגדות.

אבני בניין של מערכות אכיפה יעילות#

מספר מרכיבי ליבה מבחינים בין מנגנוני אכיפת מדיניות יעילים לבין תיאטרון ציות שטחי. ראשית, תיעוד מקיף מבטיח שהמדיניות נגישה, מובנת ומתעדכנת באופן קבוע כדי לשקף נסיבות משתנות. שנית, מבני בעלות ואחריות ברורים מונעים פיזור אחריות שלעתים קרובות מערער את מאמצי האכיפה. שלישית, השלכות מידתיות המתואמות עם חומרת ההפרה יוצרות הוגנות ואמינות בתהליך האכיפה.

אינטגרציה טכנולוגית מייצגת את אבן הבניין החיונית הרביעית. מנגנוני אכיפה מודרניים ממנפים כלים דיגיטליים כדי לנטר תאימות בזמן אמת, לסמן הפרות פוטנציאליות לפני שהן מסלימות, ולייצר תובנות ניתנות לפעולה מנתוני תאימות. לבסוף, תהליכי שיפור מתמיד מבטיחים שמנגנוני אכיפה מתפתחים לצד צרכים ארגוניים ושינויים רגולטוריים חיצוניים.

תפקידה של הטכנולוגיה בציות חכם#

הטרנספורמציה הדיגיטלית חוללה מהפכה באכיפת המדיניות, והציגה יכולות שלא ניתן היה להעלות על הדעת רק לפני עשור. מערכות ניטור אוטומטיות יכולות לעקוב אחר אלפי מדדי ציות בו-זמנית, ולזהות דפוסים וחריגות שהפיקוח האנושי עלול לפספס. אלגוריתמים של בינה מלאכותית ולמידת מכונה יכולים לחזות סיכוני תאימות פוטנציאליים לפני שהם מתממשים, מה שמאפשר התערבות יזומה ולא בקרת נזקים תגובתית.

פלטפורמות תאימות מבוססות ענן מספקות מאגרים מרכזיים לתיעוד מדיניות, חומרי הדרכה ומסלולי ביקורת. מערכות אלו יוצרות שקיפות ונגישות תוך שמירה על אבטחה באמצעות בקרות גישה מבוססות תפקידים. אינטגרציה עם מערכות ארגוניות קיימות - מניהול משאבי אנוש ועד דיווח כספי - מבטיחה ששיקולי ציות מוטמעים בכל זרימות העבודה הארגוניות במקום להתייחס אליהם כתהליכים נפרדים.

טכנולוגיה ניידת מרחיבה את ניהול התאימות מעבר לסביבת המשרד, ומאפשרת לעובדים מרוחקים, לאנשי שטח ולצוותים מבוזרים לגשת למדיניות, לדווח על חששות ולהשלים את דרישות התאימות מכל מקום. נוכחות זו בכל מקום היא בעלת ערך במיוחד בסביבות העבודה ההיברידיות של ימינו שבהן הפיקוח הפיזי מוגבל.

אנליטיקה וקבלת החלטות מונעת נתונים#

הכוח האמיתי של הטכנולוגיה באכיפת מדיניות מתגלה באמצעות יכולות ניתוח. מערכות מודרניות מייצרות לוחות מחוונים מקיפים הממחישים את מצב התאימות בין מחלקות, מיקומים וקטגוריות מדיניות. הדמיות אלו הופכות נתונים גולמיים למודיעין אסטרטגי, ועוזרות למנהיגים לזהות מגמות, להקצות משאבים ביעילות ולהפגין מצב ציות לרגולטורים ולבעלי עניין.

ניתוח חזוי לוקח זאת הלאה על ידי זיהוי גורמי סיכון ופגיעות לפני שהם גורמים להפרות. על ידי ניתוח דפוסים היסטוריים, מאפיינים ארגוניים וגורמים חיצוניים, מערכות אלו יכולות לחזות היכן צפויים לצוץ אתגרי ציות. ראיית הנולד הזו מאפשרת התערבויות ממוקדות, הכשרה מיוחדת והקצאת משאבים שמונעת בעיות במקום רק לטפל בהן לאחר מעשה.

️ מודיעין רגולטורי וציות אדפטיבי#

הסביבה הרגולטורית לעולם אינה עומדת במקום. חוקים חדשים, תקנים מעודכנים ושיטות עבודה מומלצות מתפתחות מעצבים מחדש ללא הרף את דרישות הציות. ארגונים שמתייחסים לאכיפת מדיניות כאל תרגיל סטטי מוצאים את עצמם במהירות בפיגור, חשופים להפרות הנובעות מהליכים מיושנים ולא מהתנהגות בלתי הולמת מכוונת.

מודיעין רגולטורי - המעקב השיטתי אחר התפתחויות משפטיות ורגולטוריות הרלוונטיות לפעולות ארגוניות - הפך למרכיב חיוני בממשל חכם. זה כרוך במעקב אחר חקיקה בכל הרמות החלות (מקומי, לאומי, בינלאומי), מעקב אחר הנחיות של סוכנויות רגולטוריות, שמירה על מידע לגבי תקני התעשייה והבנת סדרי עדיפויות אכיפה שעשויים להשתנות עם הקשרים פוליטיים וחברתיים משתנים.

מסגרות ציות אדפטיביות משלבות מודיעין רגולטורי במנגנוני אכיפה, מעוררות סקירות מדיניות כאשר מתרחשים שינויים רלוונטיים ומביאות לעדכונים לנהלים, הדרכה ומערכות ניטור. זריזות זו מבטיחה שארגונים יישארו עומדים בדרישות גם כשהדרישות מתפתחות, ומפחיתה את הסיכון להפרות בשוגג הנובעות מפעולה תחת הנחות מיושנות.

בניית מודעות רגולטורית בין ארגונים#

בעוד שצוותי ציות ייעודיים נושאים באחריות ראשית למודיעין רגולטורי, ממשל חכם מפיץ מודעות בכל הארגון. ראשי מחלקות צריכים להבין כיצד התקנות משפיעות על תחומי האחריות הספציפיים שלהם. עובדי Frontline זקוקים לידע מעשי לגבי דרישות הציות הרלוונטיות למשימות היומיומיות שלהם. מנהיגות בכירה חייבת להבין את ההשלכות האסטרטגיות של מגמות רגולטוריות.

מודל ידע מבוזר זה יוצר שכבות מרובות של הגנה מפני כשלים בציות. כאשר כל אחד מבין את תפקידו באקוסיסטם הציות, האכיפה הופכת לאחריות משותפת ולא לנטל הבלעדי של מחלקת ציות שחסרה את המשאבים לפקח על הכל.

כלכלה התנהגותית ותרבות ציות#

מנגנוני האכיפה המתוחכמים ביותר נכשלים אם התרבות הארגונית מערערת את הציות. גישות מסורתיות הסתמכו לעתים קרובות מאוד על פחד - פחד מעונש, פחד מממצאי ביקורת, פחד מפעולה רגולטורית. בעוד שההשלכות בהחלט מקומן, מחקר בכלכלה התנהגותית מוכיח שחיזוק חיובי, נורמות חברתיות ועיצוב סביבתי יעילים לרוב בעיצוב התנהגות מאשר איומים בלבד.

ממשל חכם משלב תובנות ממדעי ההתנהגות לעיצוב מנגנוני אכיפה שעובדים עם הפסיכולוגיה האנושית ולא נגדה. ניתן לבנות אפשרויות ברירת מחדל כדי להפוך בחירות תואמות לנתיב הקל ביותר. הוכחה חברתית-הדגשה שרוב האנשים מצייתים רוב הזמן-מנפת את הנטייה שלנו להתאים לנורמות הנתפסות. דחיפות בזמן בנקודות החלטה מזכירות לאנשים מדיניות רלוונטית כאשר יש סיכוי גבוה יותר שהם יזדקקו למידע זה.

תוכניות הכרה החוגגות את הצלחת הציות יוצרות אסוציאציות חיוביות במקום לצפות בציות רק דרך עדשה עונשית. כאשר ארגונים מכירים בפומבי במחלקות עם רישומי ציות חזקים או אנשים המזהים בעיות פוטנציאליות לפני שהן מסלימות, הם מחזקים את המסר שציות מוערך והתנהגויות מוערכות מתוגמלות.

מחויבות מנהיגותית כקרן תרבות#

תרבות הציות זורמת בסופו של דבר מלמעלה. כאשר מנהיגים בכירים מפגינים באופן עקבי מחויבות לעמידה במדיניות, נותנים עדיפות לשיקולי ציות בהחלטות אסטרטגיות, ומעמידים את עצמם באחריות לאותם סטנדרטים המצופים מאחרים, הם מבססים אמינות שמחלחלת לארגון. לעומת זאת, כאשר מנהיגות מתייחסת לציות כאל פרפורמטיבי - משהו שנראה מודאג לגביו כאשר הרגולטורים צופים אך לעקוף כשנוח - העובדים מפנימים במהירות את הצביעות הזו ופועלים בהתאם.

מנהיגים אפקטיביים מתקשרים בבירור לגבי ציפיות הציות, מסבירים את ההיגיון מאחורי המדיניות ויוצרים ערוצים בטוחים לעובדים להעלות חששות ללא חשש מנקמה. הם מכירים בכך שציות מושלם הוא שאיפה ושיצירת בטיחות פסיכולוגית לדיווח על הפרות פוטנציאליות היא בעלת ערך רב יותר מאשר שמירה על חזית לא מציאותית של אפס בעיות.

גישות מבוססות סיכונים לאכיפת מדיניות#

לא לכל הפוליסות יש משקל שווה, ולא כל ההפרות הפוטנציאליות מהוות סיכונים שווים. ארגונים בעלי משאבים מוגבלים - כלומר כל הארגונים - חייבים לקבל החלטות אסטרטגיות לגבי היכן למקד את מאמצי האכיפה. גישות מבוססות סיכונים מספקות מסגרת להחלטות אלו, ומתעדפות תשומת לב בתחומים שבהם להפרות יהיו ההשלכות המשמעותיות ביותר.

הערכת סיכונים מתחילה בזיהוי וסיווג מדיניות לפי גורמים כמו עונשים רגולטוריים על אי ציות, השפעות תפעוליות אפשריות, סיכוני מוניטין וסבירות להתרחשות הפרות. אזורים בסיכון גבוה מקבלים ניטור אינטנסיבי יותר, ביקורות תכופות יותר, הכשרה מקיפה יותר ותגובות מהירות יותר לנושאים פוטנציאליים. אזורים בסיכון נמוך יותר עשויים להיות כפופים לדגימה תקופתית ולא לפיקוח מתמשך.

הקצאה אסטרטגית זו אינה פירושה התעלמות ממדיניות בסיכון נמוך יותר - משמעותה להיות מכוון לגבי רמת וסוג האכיפה המיושמת על קטגוריות מדיניות שונות. גישות מבוססות סיכונים ממקסמות את האפקטיביות של השקעות ציות תוך הימנעות מהשיתוק הנובע מניסיון לנטר הכל בעוצמה שווה.

הערכת סיכונים דינמית#

פרופילי הסיכון אינם סטטיים. שינויים בפעילות העסקית, בסביבה החיצונית, במיקוד הרגולטורי או בכוח אדם ארגוני יכולים לשנות את חשבון הסיכון באופן משמעותי. מנגנוני אכיפה יעילים משלבים הערכת סיכונים קבועה, עדכון סדרי עדיפויות על סמך התנאים הנוכחיים ולא הנחות היסטוריות שאולי לא יחולו עוד.

אירועי טריגר - כגון כמעט החמצות, פעולות אכיפה בתעשייה, שינויים ארגוניים משמעותיים או דפוסי איומים מתעוררים - צריכים לעורר סקירות סיכונים ממוקדות עבור תחומי מדיניות שעלולים להיות מושפעים. גישה דינמית זו מבטיחה שמשאבי אכיפה זורמים לעבר סיכון ממשי במקום להינעל בדפוסי הקצאה מיושנים.

מעורבות בעלי עניין ותקשורת שקופה#

אכיפת מדיניות לא מתרחשת בחלל ריק. לבעלי עניין מרובים - עובדים, לקוחות, בעלי מניות, רגולטורים, שותפים עסקיים וקהילות - יש אינטרסים לגיטימיים בציות ארגוני. ממשל חכם מכיר בנקודות המבט המגוונות הללו ויוצר מנגנונים למעורבות משמעותית במקום להתייחס לציות כעניין פנימי ללא דאגה חיצונית.

תקשורת שקופה על ציפיות ציות, מנגנוני אכיפה וביצועים בונה אמון עם מחזיקי עניין. דוחות ציות שנתיים, מאגרי מדיניות נגישים, ערוצים ברורים לדיווח על חששות ותהליכי חקירה מגיבים מוכיחים מחויבות ארגונית לאחריות. בעוד ששיקולי רגישות מגבילים לפעמים את מה שניתן לחשוף לגבי פעולות אכיפה ספציפיות, שקיפות כללית לגבי תהליכים ותוצאות מצטברות משפרת את האמינות.

קלט מחזיקי עניין גם משפר את איכות המדיניות ואת יעילות האכיפה. לעובדי Frontline יש לעתים קרובות תובנות מעשיות לגבי היתכנות מדיניות ואתגרי יישום פוטנציאליים. לקוחות עשויים לזהות חששות תאימות שהניטור הפנימי מפספס. מעורבות רגולטורית לפני שעולות בעיות יכולה להבהיר ציפיות ולמנוע אי הבנות. יצירת ערוצים מובנים למשוב זה הופכת את בעלי העניין ממבקרים פוטנציאליים לשותפים בתהליך הציות.

️ איזון אוטומציה ושיפוט אנושי#

הטכנולוגיה מאפשרת אוטומציה חסרת תקדים של ניטור ואכיפה של תאימות, אך אוטומציה מלאה טומנת בחובה סיכונים. אלגוריתמים יכולים לפספס הקשר שבני אדם יזהו מיד כרלוונטי. מערכות אוטומטיות עשויות להנציח הטיות המוטמעות בנתוני האימון שלהן. תגובות אוטומטיות נוקשות עשויות להחיל השלכות לא פרופורציונליות על הפרות קלות תוך החמצת תוכניות מתוחכמות שנועדו לנצל נקודות עיוורות של המערכת.

ממשל חכם ממנף אוטומציה למה שהוא עושה הכי טוב - ניטור רציף, זיהוי דפוסים, ניתוח נתונים וקבלת החלטות שגרתית - תוך שמירה על שיקול דעת אנושי למצבים בעלי ניואנסים הדורשים הבנה הקשרית, חשיבה אתית או רגישות של בעלי עניין. המטרה היא לא להחליף מעורבות אנושית אלא לשחרר אנשי מקצוע בציות ממשימות שגרתיות כדי שיוכלו להתמקד באתגרים מורכבים שבאמת דורשים מומחיות אנושית.

גישה מאוזנת זו מתייחסת גם לממדים הפסיכולוגיים של האכיפה. לעתים קרובות אנשים מגיבים בצורה חיובית יותר כאשר הם יודעים שבן אדם יסקור את מצבם במקום להיות נתון לשיפוט אלגוריתמי גרידא. הידיעה שההקשר חשוב ונסיבות אינדיבידואליות ייחשבו יוצרת תפיסות הוגנות המשפרות את תרבות הציות.

ארגוני שיפור ולמידה מתמשכים#

מנגנוני אכיפת המדיניות היעילים ביותר מתפתחים ללא הרף על סמך ניסיון, משוב ונתוני ביצועים. ארגונים צריכים להתייחס לתוכניות ציות כמערכות חיות הדורשות הערכה ושכלול קבועים ולא מבנים סטטיים שנשארים ללא שינוי עד שמשבר מאלץ בדיקה מחדש.

סקירות לאחר פעולה בעקבות אירועי ציות - הן הפרות והן כמעט החמצות - מפיקות לקחים חשובים על פערי מערכת, צרכי הדרכה או אי בהירות במדיניות. סקירות אלו צריכות להתמקד בשיפור מערכתי ולא באשמה אינדיבידואלית, ולשאול מה לגבי התהליכים, התרבות או המערכות שלנו אפשרו או תרמו לנושא זה וכיצד נוכל לטפל בגורמים הבסיסיים הללו.

השוואת ביצועים מול עמיתים בתעשייה, תקני ציות ושיטות עבודה מומלצות מזהה הזדמנויות לשיפור. סקרים קבועים של עובדים לגבי בהירות מדיניות, יעילות הדרכה וגורמים תרבותיים מספקים נקודות מבט ברמת הקרקע שלוח מחוונים למנהיגות עלולים להחמיץ. ועדות מייעצות המאגדות נציגים מתפקודים ארגוניים שונים מבטיחות שנקודות מבט מגוונות מספקות את אסטרטגיית האכיפה.

מדידת מה שחשוב#

שיפור מתמיד דורש מדדים משמעותיים. מעבר לשיעורי ציות פשוטים, מדידה אפקטיבית לוקחת בחשבון אינדיקטורים מובילים כגון השלמת הכשרה, הודאות מדיניות, שיעורי דיווח על דאגות וזמני תגובה לבעיות פוטנציאליות. מדדים צופים פני עתיד אלה מספקים אזהרה מוקדמת יותר על בעיות פוטנציאליות מאשר אינדיקטורים בפיגור כמו ספירת הפרות או ממצאי ביקורת.

הערכה איכותית משלימה מדדים כמותיים. האם העובדים בטוחים שהם יודעים לעמוד בדרישות? האם הם מרגישים נתמכים כשהם מתמודדים עם דילמות ציות? האם הם סומכים על כך שהחששות יטופלו בצורה הוגנת? מימדים תרבותיים אלו קובעים בסופו של דבר את הצלחת הציות לטווח ארוך יותר מכל מנגנון אכיפה ספציפי.

הממד הגלובלי של אכיפת ציות#

ארגונים הפועלים מעבר לגבולות מתמודדים עם המורכבות הנוספת של ניווט במשטרים רגולטוריים מרובים, ציפיות תרבותיות מגוונות וסדרי עדיפויות אכיפה משתנים. מה שמהווה אכיפת מדיניות מתאימה בתחום שיפוט אחד עשוי להיות מוגזם באחר או לא מספיק בשליש. ממשל חכם מפתח מסגרות גמישות מספיק כדי להתאים לשונות לגיטימית תוך שמירה על עקרונות הליבה באופן עקבי.

הדבר מחייב הבחנה בין אלמנטים בלתי סחירים - ערכים בסיסיים ודרישות משפטיות החלות באופן אוניברסלי על פני הארגון - לבין אזורים שבהם התאמה מקומית מתאימה או הכרחית. מבני ממשל ברורים המגדירים היכן מתקבלות החלטות (במרכז לעומת מקומי) מונעים בלבול ומבטיחים אחריות תוך מתן גמישות מתאימה.

פלטפורמות טכנולוגיות התומכות באכיפה גלובלית חייבות להכיל מספר שפות, מסגרות רגולטוריות ומבני דיווח. הם צריכים לספק גם דעות מאוחדות לפיקוח כלל ארגוני וגם ממשקים מקומיים המשקפים את המציאות האזורית. יכולת כפולה זו מאפשרת לארגונים לשמור על סטנדרטים עקביים תוך כיבוד הבדלים לגיטימיים בגישות היישום.

הכשרה וחינוך כקרנות אכיפה#

מנגנוני האכיפה המתוחכמים ביותר אינם יכולים לפצות על בורות נרחבת לגבי דרישות המדיניות. הכשרה מקיפה, נגישה ומרתקת מייצגת את הקו הראשון של הגנת ציות, ומציידת אנשים בידע שהם צריכים כדי לבצע בחירות תואמות עוד לפני שמנגנוני האכיפה נכנסים לפעולה.

אימון ציות אפקטיבי חורג מתרגילי צ'ק-דה-בוקס שנתיים שאנשים לוחצים עליהם מבלי לספוג מידע. הוא משלב עקרונות למידה למבוגרים, מתוך הכרה בכך שאנשים לומדים בצורה הטובה ביותר באמצעות דוגמאות רלוונטיות, יישום מעשי וחזרה מרווחת ולא מצגות תיאורטיות ארוכות. אימון מבוסס תרחישים המציג דילמות מציאותיות עוזר לאנשים לפתח שיקול דעת לניווט באזורים אפורים ולא רק לשנן כללים.

הכשרה בדיוק בזמן המועברת בנקודת הצורך - כאשר מישהו עומד לבצע משימה עם השלכות ציות - מוכיחה את עצמה יעילה יותר מהוראה מופשטת המופרדת מהיישום. מערכות ניהול למידה מודרניות יכולות להפעיל מודולי הדרכה רלוונטיים המבוססים על שינויי תפקידים, עדכוני מדיניות או משימות עתידיות הדורשות ידע מיוחד.

שליטה בציות באמצעות מנגנוני אכיפת מדיניות יעילים מייצגת ציווי אסטרטגי עבור ארגונים המחויבים להצלחה בת קיימא. השינוי מציות תגובתי, מונחה רשימת בדיקה לממשל פרואקטיבי וחכם דורש אינטגרציה מתחשבת של טכנולוגיה, תרבות, ניהול סיכונים ולמידה מתמשכת. ארגונים הרואים באכיפה לא נטל אלא כמקור ליתרון תחרותי ממצבים את עצמם לנווט במורכבות רגולטורית תוך בניית אמון עם מחזיקי עניין ויצירת סביבות שבהן אנשים יכולים להתמקד ביצירת ערך ולא באי ודאות לגבי הציפיות.

המסע לעבר ממשל חכם יותר נמשך, הדורש מחויבות מתמשכת של מנהיגות, השקעה בכלים והכשרה מתאימים ונכונות להסתגל ככל שהנסיבות מתפתחות. אותם ארגונים המאמצים את המסע הזה מגלים שאכיפת ציות יעילה עושה יותר מאשר מונעת הפרות - היא מחזקת את החוסן הארגוני, משפרת את המוניטין ויוצרת את הבסיס לצמיחה בת קיימא בעולם מורכב יותר ויותר.